תופעה שכיחה מאוד באוכלוסייה היא ריפלוקס, מצב שבו חלק מתוכן הקיבה מצליח לחזור לכיוון הוושט ולפגוע בה. הסיבות שגורמות לתופעה זו להתרחש רבות ומגוונות וכך גם התסמינים, ביניהם צרבות קשות שיכולות להופיע בתדירות גבוהה וקבועה ולפגוע ברמת החיים עד מאוד. מה גורם לריפלוקס והאם מדובר בתופעה מסוכנת שמחייבת בירור וטיפול מיידיים? מייד תבינו.
מהם התסמינים של ריפלוקס וממה זה נגרם?
כאשר תוכן הקיבה חוזר בחזרה לוושט, הדבר אומר שקיימת בעיה כלשהי בשסתום החד כיווני שבין הקיבה לוושט והתסמינים אינם מאחרים לבוא. התסמין המרכזי ביותר הוא כמובן צרבת קשה וכאשר היא מופיעה בכל יום או בשכיחות גבוהה במהלך השבוע, האבחנה הינה בדרך כלל ריפלוקס או במונח המקצועי יותר, בעיית החזר וושטי (GERD). בעיה זו עשויה לפקוד אותנו במהלך החיים באופן זמני, כמו במקרה של צרבת בהריון, או לחלופין להופיע ולא להרפות לאורך שנים רבות. תסמינים שכיחים נוספים של הבעיה הם תחושת "בערה" בגרון, שיעול טורדני (בעיקר לאחר ארוחה), תחושת חנק בזמן שכיבה (מה שיכול גם להעיר משינה), נפיחות בבטן העליונה וכאבים בה, גיהוקים, בחילות, צרידות, טעם חמוץ וריח לא נעים מהפה ועוד.
ישנם מספר גורמי סיכון מרכזיים לריפלוקס :
- שינויים הורמונליים – כאמור, בזמן הריון קיים סיכון גבוה יותר לסבול מריפלוקס וזאת בין היתר בעקבות שינויים הורמונליים שגורמים להיחלשות הטונוס של שריר השסתום שבין הוושט לקיבה.
- משקל עודף – לא רק בזמן הריון אלא גם באוכלוסייה הכללית. ככל שמשקל הגוף גדול יותר, כך מופעל יותר לחץ על השסתום שבין הקיבה לוושט ומיצי קיבה יכולים לעבור דרכו.
- אורח חיים – עישון, צריכת אלכוהול מוגזמת, מאכלים חריפים, ארוחות גדולות מאוד (בעיקר לפני השינה) ומתח נפשי, כל אלו יחד ובנפרד מעלים את הסיכון לבעיית החזר ושטי.
- טיפול תרופתי – גם תרופות שגורמות לעלייה בחומציות הקיבה ומגרות את הוושט עשויות לקדם את הסיכון להתרחשות הבעיה. תרופות אלו הינן מגוונות וכוללות את משפחת ה- NSAIDS, תרופות נגד דיכאון, אנטיביוטיקות מסוימות ועוד.
לכל הרשימה הנ"ל יש להוסיף את הגורם הבלתי נמנע והוא הגיל. עם הזמן השסתום שבין הקיבה לוושט מתנוון, צובר ליקויים שונים ועשוי להיחלש עד לנקודה קריטית שבה מופיעים תסמינים של ריפלוקס.
מסוכן? רק אם לא מטופל לאורך זמן
כל אחד מאיתנו עשוי לסבול מפעם לפעם מאחד או יותר מהתסמינים שתוארו לעיל. אלא שכאשר מדובר בתופעה חוזרת ונשנית לאורך ימים רבים מדי, הדבר מצביע על בעיה שיש לטפל בה מהשורש. למעשה, גם כאשר התסמינים לא חמורים מידי אך עדיין קבועים, אין הדבר אומר כי הוושט אינה נפגעת וככל שהיא נפגעת לאורך זמן רב יותר, כך ריפלוקס הופך לתופעה מסוכנת של ממש. מדוע מסוכנת? כי לאורך זמן הפגיעה בוושט עשויה לגרום למספר מצבים רפואיים חמורים, ביניהם היצרות של הוושט וכמו כן, סיכון גבוה יותר להתפתחות ממאירויות ברקמה זו.
אז מה עושים? מטפלים!
בשורה התחתונה, אין זה משנה מהי חומרת התסמינים שלכם, במידה והם מופיעים בתדירות גבוהה מידי, עליכם להגיע אל רופא הגסטרו על מנת שיבצע אבחון ויוודא שאכן מדובר בבעיית ריפלוקס וייתן לכם פתרון לבעיה. הרפואה המערבית מטפלת בריפלוקס על ידי מתן תרופות שמפחיתות את רמת החומציות הקיבתית, על מנת שהמפגש בינה לבין רקמת הוושט יהיה כמה שפחות פוגעני. המלצה נוספת שאנחנו יכולים לתת לכם ושרבים מיישמים ולא מצטערים על כך, היא לשלב עם הטיפול התרופתי שתקבלו גם טיפולי רפואה סינית.
הרפואה הסינית מציעה טיפול רב מערכתי של גוף ונפש וידועה ביעילותה הגבוהה כנגד מגוון רחב מאוד של בעיות עיכול וביניהן גם ריפלוקס. היא כוללת תזונה מותאמת אישית, צריכה של צמחי מרפא לחיזוק השסתום הוושטי-קיבתי וטיפול בתסמינים חריפים כאשר הם מתעוררים באמצעות דיקור סיני. טיפולי הרפואה הסינית מתאימים לכל אדם, אינם כוללים תופעות לוואי כלשהן ואינם מתנגשים עם הטיפול התרופתי שמקבלים אלא רק תורמים לו. מומלץ גם לכם לנסות.